נכון שהנקה היא הדבר הכי טבעי שיכול להתרחש בין אם לילוד, אבל מי אמר שכל מה שטבעי בא בקלות? בדקנו עם יועצת הנקה מוסמכת איך מעודדים את ייצור החלב, מהם הסימנים להנקה מוצלחת ומה כדאי לדעת על שאיבת חלב - וגם 15 מיתוסים נפוצים
במזל טוב ובשעה טובה הבייבי שלך יצא אל אוויר העולם. עם שינוי הסטטוס מהריונית לאימא טרייה את מוצאת את עצמך מתעמקת בסוגיית ההנקה. אותו קשר חזק ועתיק יומין בין האם לתינוק שלה, הופך עבור לא מעט מהאימהות למקור לבלבול, לחץ וחשש. אז איך מתחילים? מההתחלה.
7 צפייה בגלריה
הנקה היא תהליך שגם האם וגם התינוק צריכים ללמוד
(צילום: shutterstock)
חלב אם הוא למעשה חומר חי שעובר שינויים בהתאם לצורכי הגדילה וההתפתחות של התינוק. הוא מכיל שילוב של מרכיבים שונים, ביניהם: חלבונים, שומנים, סוכר, ויטמינים, ברזל, מינרלים, מים ואנזימים.
שלושת הימים הראשונים שלאחר הלידה הם המשמעותיים ביותר לבניית בסיס יציב להנקה מוצלחת. ההנקה היא תהליך התרגלות הדדי, שילוב של אינסטינקט ומיומנות, שעל האם והתינוק לפתח יחד ובהדרגה. ייתכן ויידרש זמן לביסוס תהליך זוגי זה, כך שחשוב שאימהות טריות לא יתייאשו.
מה תורם להנקה מוצלחת? הכנה להנקה לפני הלידה יכולה לתרום מאוד לתהליך. מומלץ להתייעץ עם יועצות הנקה בקהילה, ובמקרים מסוימים אף לפנות לרופאות הנקה, כדי להגיע מוכנות למפגש הראשוני עם התינוק. עם הלידה, רצוי לבצע את ההנקה הראשונה בסמוך למועד הלידה כדי לבסס את הקשר הזה. במידת האפשר, מומלץ גם לבקש ביות מלא או אפס הפרדה, מצבים שבהם האם והתינוק נמצאים יחד ובאופן רצוף מרגע הלידה והלאה, מה שיכול לסייע גם להנקה.
באשר לגבי תנוחת ההנקה, היולדת צריכה לבחור מקום שנוח לה לשהות בו בישיבה או בשכיבה. קיימות תנוחות שונות ומגוונות בהנקה, חשוב שכל יולדת תבחר את התנוחה הנוחה והנכונה עבורה. להנקה מוצלחת חשובה לא פחות גם תמיכה מהסביבה הקרובה, שתאפשר שקט ושלווה להנקה ללא הפרעות. הנקה מוצלחת אמורה להתבצע לפי דרישת התינוק ולא לפי לוח זמנים נוקשה.
7 צפייה בגלריה
עולא פחראלדין, אחות ויועצת הנקה מוסמכת ברמב"ם
(צילום: דוברות רמב"ם)
אילו יתרונות יש להנקה עבור התינוק והיולדת? כבר מהטיפה הראשונה, חלב אם נותן ביטוי ליתרונות הרבים שהוא אוצר. קולוסטרום הוא חלב אם ראשוני, איכותי ומרוכז מאוד בנוגדנים, הכולל מרכיבים משמעותיים המותאמים להגנתו הראשונית של התינוק. כמות הקולוסטרום להנקה בודדת בשלושת הימים הראשונים נעה בין 20-2 סמ"ק (חצי כפית עד ארבע כפיות) לארוחה, ומותאמת בדיוק לגודל הקיבה של התינוק ולצרכיו.
על פי מחקרים, אם מניקה מפחיתה את הסיכון של התינוק לאלרגיות, שלשולים, דלקות ריאות, אסתמה, דלקות אוזניים, סוכרת נעורים והשמנת יתר, וכן מפני מוות בעריסה.
ויש לה גם יתרונות ליולדת. הנקה תורמת לחזרה מהירה יותר למשקל הקודם, שכן היא שורפת קלוריות. הנקה מסייעת גם לפעולת התכווצות הרחם, כאשר הרחם חוזר לגודלו המקורי במהירות רבה יותר בהנקה. בנוסף, הוכח כי הנקה מפחיתה תחלואה בסרטן השד והשחלות ובבריחת סידן.
בונוס נוסף הוא החיסכון כלכלי, כיוון שהנקה חוסכת קניית תמ"ל, בקבוקים וציוד נלווה.
מהי התנוחה הנכונה להנקה?
חשוב לבחור מקום ותנוחה שיאפשרו לאם ולתינוק להרגיש בנוח, אפשר להיעזר בכריות.
כדי למנוע כאבי גב, מומלץ לקרב את גוף התינוק אל האם ולא להתכופף אליו.
יש להפנות את כל גוף התינוק אל האם באופן שפניו ניצבות מול הפטמה.
חשוב לתמוך את גוף התינוק בעורף ובגב - ולא בראש.
איך להצמיד נכון את התינוק לשד?
יש לתמוך בתינוק לאורך העכוז, הגב והעורף (לא בראשו) באופן שאוזנו, כתפו וירכו יהיו בקו ישר.
אף התינוק - מול הפטמה.
אם האם מעוניינת לתמוך בשד, ניתן לעשות זאת מלמטה. יש לוודא שהאצבעות והאגודל אינם נוגעים בהילה/עטרה, אלא נמצאים מסביב לה.
יש להמתין שהתינוק יפתח פה פעור ורחב (כמו פיהוק) - אפשר לעודד אותו לפתוח פה גדול על ידי נגיעה של הפטמה באף או בשפה העליונה של התינוק.
יש להצמיד את התינוק לשד בתנועה מהירה ועדינה. הסנטר והשפה התחתונה של התינוק יוצמדו ראשונים, ואחר כך השפה העליונה.
איך יודעים שהתינוק מחובר היטב לשד?
הסנטר צמוד ושקוע בשד, רוב העטרה/הילה (ולא הפטמה בלבד) נמצאת בפי התינוק ואין כאבים.
כשהתינוק מחובר היטב אל השד, שומעים קולות בליעה (במים הראשונים ייתכנו קולות בליעה מעטים).
היצמדות לא טובה של התינוק לשד לא מאפשרת לו לקבל די חלב ועלולה לפגוע בפטמות. אם האם מרגישה כאבים או אי-נוחות מומלץ לעצור את ההנקה ולהתחיל את התהליך מחדש. על מנת לשחרר את הוואקום, מבלי לפגוע בפטמה, יש להכניס אצבע בין פי התינוק לשד.
כמה צריך להניק? ביום הראשון – התינוק עשוי להסתפק בשלושה עד שמונה הנקות בלבד. ייתכן שמיד אחרי הלידה הוא יהיה ערני ביותר. לאחר מכן הוא עשוי לישון שעות רבות.
ביום השני והלאה - ייתכן ביקוש הנקה גבוה של שמונה פעמים ביממה ומעלה. אימהות מניקות עשויות לחוות יום בו ההנקה תהיה רצופה במשך זמן ארוך מאוד, מעין "מרתון הנקה" שתפקידו להפעיל את מנגנון הוצאת החלב, שהוא תנאי חשוב לייצור החלב. וכן את הצורך של התינוק להתקשר ולהתחבר אל האם אחרי הלידה.
חשוב מאוד שלא להגביל את משך ההנקה, וכן מומלץ להימנע משימוש בפטמות מלאכותיות כמו מוצץ/בקבוק בשבועיים הראשונים לאחר הלידה. כשהתינוק מפעיל את פיו, מוצץ ידיים ויש תזוזה מוגברת של גופו - אלו סימנים המעידים על רצונו לינוק. בכי הוא סימן מאוחר לרעב.
באיזו תדירות רצוי להניק? תינוק יונק בין שמונה ל-12 פעמים ביום. המרווחים בין הארוחות אינם קבועים ואינם שווים, ואין הבחנה בין יום ולילה. הנקה על פי דרישת התינוק תבטיח כי גופך ייצר חלב על פי צרכיו ויש לאפשר לתינוק לינוק עד שהוא שבע.
אתגרים נפוצים בהנקה קשיים בהנקה אינם מחייבים ויתור עליה - ויש פתרונות שיוכלו לעזור לאם ולתינוק. נשים מניקות עלולות לסבול מפטמות כואבות, דלקת בשד (מסטיטיס) או פטריה. לכולן יש מענה ומומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה או רופא לצורך הטיפול.
אחת הבעיות הנפוצות ביותר בהנקה היא גודש בשד, בעיקר בשל חוסר פינוי יעיל של חלב. לבעיה זו ישנם מספר פתרונות אפשריים:
הנקה לעתים קרובות (על פי דרישת התינוק ולפחות כל שעתיים-שלוש).
לפני ההנקה: הנחת קומפרסים קרים על החזה (לא על הפטמה) למשך כ-20 דקות ולעסות את השדיים.
יש להניק או לשאוב עד להקלה בגודש – שאיבה זהירה לאחר התייעצות עם יועצת הנקה ושימוש במשאבה נכונה ליולדת.
בין ההנקות: להניח קומפרסים קרים.
מומלץ להימנע משימוש בחזיות לוחצות.
7 צפייה בגלריה
שלושת הימים הראשונים שלאחר הלידה הם המשמעותיים ביותר לבניית בסיס יציב להנקה מוצלחת. הדרכת הנקה ברמב"ם
(צילום: דוברות רמב"ם)
האם יש לי מספיק חלב? אימהות רבות חוששות שאין להן מספיק חלב. ייצור החלב בגוף האם פועל לפי העיקרון של "היצע וביקוש". ככל שתינוק ינק יותר, כך גוף האם ייצר יותר חלב וכמות החלב תותאם לצרכיו. יש תקופות של "קפיצת גדילה": יניקות תכופות למשך ימים בודדים. בימים אלה מומלץ להמשיך להניק את התינוק על פי דרישתו המוגברת ולהרבות במנוחה ככל האפשר. בתקופה זו מגביר התינוק את כמות החלב של האם.
הנקה היא תהליך שגם האם וגם התינוק צריכים ללמוד. לעתים עלולים להתעורר קשיים בהנקה, ואת רובם אפשר למנוע או לפתור בלי לוותר עליה.
מתכננת להניק? עולא פחראלדין, אחות ויועצת הנקה מוסמכת ברמב"ם עם טיפים לקראת ההנקה הראשונה:
שאיבת חלב אם: מה צריך לדעת? כאשר לא מתאפשר להניק באופן ישיר, אפשר לשאוב את החלב מן השד ידנית או בעזרת משאבה. יש היום מגוון גדול של משאבות להשכרה ולקנייה: משאבות ידניות, חשמליות, כאלה הפועלות בעזרת סוללה, נטענות, משאבות חד-צדדיות ודו-צדדיות. ישנן אפילו משאבות הנכנסות לתוך החזייה ומבצעות את הפעולה באופן אוטומטי, ללא כל התערבות.
ניתן גם לשאוב בעזרת הידיים. בחירה של סוג משאבה תלויה במספר הפעמים שעלייך לשאוב ובאופן השאיבה המתאים לך. לפני שימוש במשאבה יש לקרוא את הוראות היצרן לגבי השימוש במשאבה ואופן השמירה על ניקיונה.
כל כמה זמן מומלץ לשאוב חלב ומתי? התדירות תלויה בסיבת השאיבה. לתינוק שזה עתה נולד וקיימת הפרדה בינו לבין האם (כגון פגים) רצוי לשאוב שמונה פעמים ביממה לפחות, כדי ששאיבה סדירה של חלב תביא לייצורו בכמות מספקת.
שאיבה היא מיומנות נרכשת המחייבת תרגול, אימון ואמון עצמי, לעיתים יעברו מספר ימים עד שהאם תצליח להגיע לשאיבה של כמות החלב הנדרשת וזהו מצב נורמלי בהחלט.
מה עושים עם חלב אם ש"פג תוקפו"? קבלי טיפ מרחלי גדעוני, יועצת הנקה מוסמכת ברמב"ם:
מה עושה מי שלא מצליחה בכל זאת לייצר מספיק חלב לצורך הנקה? לנשים המעוניינות להניק למרות הקושי בייצור חלב, ישנן שיטות שונות להתמודדות עם הבעיה. הכול תלוי בגורם לחוסר היכולת לייצר חלב. ישנם מגבירי חלב אם טבעיים, טיפול תרופתי הניתן בהתייעצות עם רופאות הנקה, או שימוש במערכת הזנה משלימה, שבאמצעותה ניתן להזין את התינוק בחלב אם מתורמת בעזרת צינורית הזנה המוצמדת לשד (SNS). תהליך זה מדמה את תהליך ההנקה ושומר על היכולת לייצר את הבונדינג הכה חשוב שמתלווה להנקה.
האם חילבה ולחץ נפשי משפיעים על כמות החלב, למה חליטות נענע לא מומלצות ומה עושים במקרה של מחלה? בדקנו 15 מיתוסים נפוצים על הנקה
כשמדובר בהנקה, רצוי להפריד בין מה עובדות בדוקות מדעית למה שעדיף לגנוז כהמלצה. גם אם סבתא שלך חתומה על זה.
1. ההנקה כואבת לא נכון. אמנם בימים הראשונים לאחר הלידה ישנה רגישות בפטמות, אך כאב שנמשך מעיד על אחיזה לא נכונה ויש לפנות לעזרה בהנקה.
2. לא תמיד הגוף מייצר חלב מיד לאחר הלידה לא נכון. לאחר הלידה מופיע החלב הראשוני שנקרא "קולוסטרום". הוא מגיע בכמות קטנה ומותאם לצורכי התינוק, מאחר שהוא חלב מרוכז, קל לעיכול ועשיר בחלבונים ונוגדנים (מסוג IgA). כמו כן, הקולוסטרום עשיר בחומרים המשפרים את ספיגת המזון ומרפד את דופנות המעי של התינוק בחומרים המגינים מפני חיידקים ואלרגנים.
בתוך שעות מהלידה יש ירידה בהורמונים של ההיריון ועלייה בהורמונים של ההנקה (פרולקטין ואוקסיטוצין). בימים השלישי־רביעי שלאחר הלידה יש הזרמת נוזלים לשד והתחלת ייצור החלב הבשל.
3. לחץ נפשי יכול לפגוע בייצור החלב. נכון. במצבי לחץ מופרש הורמון האדרנלין, שמשפיע לרעה על ייצור החלב.
4. לייצור מוגבר של חלב מומלץ להיעזר במאכלים מסוימים. נכון חלקית. השיח בהקשר בזה מזכיר מוצרי מזון שונים כגון שומר, בירה שחורה, חלב ניגר, פירות יבשים, שקדים ועוד. שום דבר מזה לא הוכח, מלבד החילבה, שאכן מסייע בהגברת ייצור החלב.
5. נענע ומרווה מפחיתים את כמות החלב. נכון. הנענע והמרווה ידועים כצמחים משתנים. איבוד נוזלים מהגוף מפחית את כמות החלב. לכן, צמחים אלו מומלצים בתקופת הגמילה מההנקה.
6. אסור לשתות משקאות מוגזים בתקופת ההנקה לא נכון. הגזים אינם עוברים בחלב אם לתינוק. הרשי לעצמך להתפנק.
אם שותים לא מניקים? לא בדיוק. רחלי גדעוני, יועצת הנקה מוסמכת ברמב"ם, מסבירה:
7. וגם צריך להימנע מאכילת דבש לא נכון. דבש אסור למאכל לפני גיל שנה, מחשש חשיפה לחיידק המסוכן קלוסטרידיום בוטולינום. גם כאן, אין סכנה ששל מעבר ממעי האם אל התינוק דרך החלב.
8. אם שואבים חלב, יודעים מהי כמותו לא נכון. כמות החלב הנשאבת משתנה ותלויה בגורמים רבים, כמו סוג המשאבה, שעת השאיבה ומידת הלחץ של האם. בהנקה תקינה תינוק יכול לינוק יותר חלב לעומת הכמות שהאם תשאב. השאיבה מראה רק כמה חלב אפשר לשאוב בדיוק באותם התנאים שבהם הוא נשאב.
9. צריך להרגיל את התינוק לינוק כל כמה שעות כדי שלא יהיה מפונק לא נכון. הנקה היא הרבה מעבר לאוכל. מדובר בקשר מיוחד בין האם לרך הנולד. התינוק שהיה בתוך הרחם רגיל להקשיב לדופק אמו, לרעשים של המעי, הוא התרגל לריח ולטעם של מי השפיר, הדומים לריח ולטעם של חלב אם. התינוק מרגיש בטוח ומוגן כשהוא יונק, אין שעון בהנקה והנקה לפי לוח זמנים פוגעת בתפוקת החלב.
10. יש לעשות הפסקות בין ההנקות כדי שהשד יתמלא לא נכון. ייצור החלב הוא פונקציה של שני מרכיבים: הורמון הפרולקטין ומנגנון ה־FIL. (פפטיד המעכב ייצור של חלב כל עוד קיים חלב בשד). הפרשתו של הורמון הפרולקטין נעשית אוטומטית בהיריון והוא אחראי ליצירת השינויים הנוצרים בשד. מנגנון ה־FIL פועל תחת בקרה מקומית (השד) והוא פונקציה של ביקוש והיצע. ביקוש רב לחלב יגרור אחריו ייצור חלב גדול, אך יחד עם זה כאשר החלב נשאר בשד בגלל חוסר הנקה, הריכוז של ה-FIL יעלה ויקטין את ייצור החלב.
11. האכלה מבקבוק לא מזיקה להנקה לא נכון. לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי, חל איסור לתת לתינוק היונק תוספות מזון או שתייה אלא במקרים של הנחיה רפואית. הסיבה: חלב אם נחשב להזנה האופטימלית ואין כל צורך בתוסף. הסיבות למתן מי סוכר או מים מגוונות: כדרך להפחתת הצהבת הפיזיולוגית או כדי למנוע ירידה ברמות הסוכר.
7 צפייה בגלריה
חלב אם נחשב להזנה האופטימלית ואין כל צורך בתוסף
(צילום: shutterstock)
תחליף חלב אם ניתן לתינוק כשהוא אינו רגוע, ישנוני, מתקשה "להתלבש" על השד או נראה חסר שקט אחרי ההנקה, כשהאם חולה או כשאומרים לה שהיא צריכה לנוח או לישון בלילה, והרבה פעמים בלי שום סיבה, פשוט מחוסר בידע בסיסי כיצד פועל תהליך יצור החלב עם הלידה ומחוסר אמון בתהליך.
12. "אין לי פטמות מתאימות להנקה" לא נכון. צורתן של הפטמות אמנם שונה מאישה אחת לשנייה אך גם עם פטמות מאתגרות (שקועות, למשל) תוכלי להניק בעזרת אביזרים כמו מעצב פטמה, פטמת סיליקון או משאבה. במקרים שבהם את נתקלת בקושי – כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
13. אסור להניק בזמן מחלה לא נכון. האם החולה כבר הספיקה להעביר את המחלה לתינוקה לפני שהרגישה בה (חום, שיעול או קלקול קיבה), לכן ההגנה הכי טובה לתינוק נמצאת בחלב אם, כי האם כבר פיתחה נוגדנים לאותו וירוס. עם זאת, יש להקפיד על שטיפת הידיים לפני ההנקה.
14. אסור ליטול תרופות בזמן ההנקה לא מדויק. יש לבדוק כל מקרה לגופו. מומלץ ליצור קשר עם אחד מהמרכזים הטרטולוגיים הפועלים בארץ, לקבל מהם מידע מדויק ומעודכן לפי שם התרופה ולהחליט בהתאם.
15. צריך לנקות בסבון את הפטמות לפני כל הנקה לא נכון. הסבון מייבש את העור העדין של הפטמות ואין בכך צורך.
ייעוץ: עולא פחראלדין, אחות ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC בקריה הרפואית רמב"ם
